<h1>שאילתות פרשת חקת שאילתא קל"ג</h1>
<h2>דף מז:</h2>
ברם צריך למימר אילו היכא דייחד תשמישי למת ועדיין לא כרכיה בגוייהו מי מיתסרי בהזמנה אי לא מת מעגלה ערופה ילפינן לה דאתיא שם שם או דילמא מתשמישי קדושה ילפינן לה דתשמישי קדושה כיון דלאו הקדש ממש הוא אלא איסורא בעלמא הוא לא מיתסרין בהזמנה א"נ מאיסורא דהקדש ילפינן לה וקדשים בהזמנה מיתסרין או דילמא תשמישי המת מתשמישי עבודת כוכבים ילפינן דכתיב וישלך את עפרה אל קבר בני העם דאיתקש לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים בהזמנה לא מיתסרא דאמר מר [ע"ז מ"ד:] האומר בית זה לעבודת כוכבים כוס זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום שאין הקדש לעבוד' כוכבים אף תשמישי המת בהזמנה לא מיתסרין ת"ש [סנהדרין מ"ז:] דאיתמר האורג בגד למת אביי אמר אסור רבא אמר מותר אביי אמר אסור ויליף לה מקדשים והזמנה מילתא היא רבא אמר מותר יליף לה מעבודת כוכבים והזמנה לאו מילתא היא [שם מ"ח:] א"ל רבינא לרבא אורג בגד למת היכי משכחת לה כגון הרפניא דבצפון דצבתין ליה צרכיה והדר מפנין ליה דרש מרימר הלכתא כוותיה דאביי רבנן אמרי הלכתא כוותיה דרבא ואפילו תשמישי קדושה לא מיתסרין בהזמנה כיון דלאו הקדש ממש הוא איסורא בעלמא הוא ומאיסורא דעבודת כוכבים ילפינן לה.
<h2>דף קיב.</h2>
ואסור לאיתהנויי משכבא מן מזייה ומתכריכין דידיה וודאי פיאה נכרית אי אקציתה מחיים שריא ואי לא לא דתנן [ערכין ז'.] האשה שמתה נהנין משערה בהמה שנהרגה אסורה בהנאה והוינן בה והא אסורי הנאה נינהו אמר רב באומרת תנו שערי לבתי אלא מעתה אמרה תנו ידי לבתי ה"נ דשרי אמר רבא בפיאה נכרית טעמא דאמר תנו הא לא אמר כגופה דמיא והא מבעי בעי לה [סנהדרין קי"ב.] רבי יוסי בר חנינא שיער נשים צדקניות מהו ואמר רבא בפיאה נכרית כי קא מיבעיא ליה לרבי יוסי בר' חנינא דמחבר בגופה אבל היכא דתלאן בסיכת' אי אקציתה מחיים שרי.
